<h1>רבינו ירוחם מישרים נט"ו ח"ד</h1>
<h2>דף יג:</h2>
ראובן שאמ' לשמעון מנה לי בידי' שהלויתי' או פקדון תנהו ללוי קנה במעמד שלשתן ואפילו בדבר מועט צריך מעמד שלשתן וכן כתב רבינו תם וכן ריב"א דקנה בעל כרחו של לוה או של נפקד והוא שיש לו בידו אבל אם אין לו בידו שום דבר ממנו כגון חנוני המקיפו יכול לחזור בו כגון אם היו פועלים והמחהו אצל חנוני ואפילו מחלו לבעל הבית מחילה בטעות היא גטין בתרא מציעא. ואם הלוה או הנפקד אומר שטעה נאמן אפילו קנו מיניה ודוקא שמודין לו בעלי דינין וכן כתב רב אלפס כי נאמן דוקא כשהעדים מעידין שכך היה החשבון ונמצ' בו טעו' או שהבעל דין מודה אבל אין שם עדים או אין בעל דין מוד' לאו כל כמיניהו לומר טעות היה בו כי כך יאמ' כל מי שנטל קנין ונר' מדבריהם שאם לא היה בו קנין שאפילו היה במעמד שלשתן שנאמן לומר טעיתי במיגו שיכול לומ' פרעתי. ויש מי שכת' דאפילו בלא מעמד שלשתן אלא שהודה לחבירו שהוא חיי' כך אינו נאמן לו' אח"כ תעיתי מטעם מגו דיכול לומר פרעתי דהוי מגו במקו' עדים דאנן סהדי שדייק בטוב בחשבונו מאחר שהודה לו וכן כת' רבינו תם וכן כתב רבינו יונה דהנפקד או הלוה אינו נאמן לומר מעצמו תעיתי מגו דיכול לומ' פרעתי כי ודאי אדם מדקדק בטוב בחשבונו כי דוקא בשכיב מרע אמרינן דנאמן שאין דעתו צלולה אבל בריא לא. והראב"ד כתב כי במעמד שלשתן אפילו בלא קנין אינו נאמן לומר תעיתי במגו דיכול לומר פרעתי אבל באדם שהודה לחבירו נאמן לומר טעיתי במגו דיכול לומר פרעתי ע"כ ואם אמר הלוה או הנפקד שטעה במה שהודה ואמ' הנותן שאמת הוא שטעה הלוה והמקבל אינו יודע נאמן ודוקא שיש לו נכסים לנותן שיוכל המקבל לגבות חובו ממנו ולא יפסיד בהודאתו אבל אם אין לו נכסי' לאו כל כמיניה ויגבה מהמלוה או מהנפקד ואם מתנה היא בלא אחריות שאינו יכול לחזור על נותן אינו נאמ' כלל לומר תעיתי אפי' הודה לו הנותן וכ' כתבו התוספות גטין. כתב רבינו תם שמעמד שלשתן שתקנו דוקא בישראל אבל אם הגוי הוא הלו' או הנפקד אינו מועיל ואם המקבל הוא גוי יכול לחזו' בו הנותן ואם הוציאו הגוי בדיניהם מן הלוה או מן הנפק' פטו' ואם הנותן הוא גוי קנה ישראל המקבל מיד ישראל הלוה או הנפקד ואם הגוי אנס אחר כך לוה והוציא ממנו המלוה ישלם אות' לישר' המקבל ואם הוא פקדון ואנסו הגוי מן הנפקד אינו חייב לשלם למקבל גטין. מעמד שלשתן על ידי שליח. אם עשה שליח נותן ושלח לנפקד שיתן לזה המקבל לפניו לא קנה דהבו דלא להוסיף עליה כי אין לנו להוסיף על דין זה של מעמד שלשתן. אבל עשה שליח מקבל ועמדו שלשתן נותן ונפקד והשליח קנה כי הבו דלא להוסיף על דין זה לענין הפקעת ממון הנותן אבל לענין זכיית המקבל שלוחו כמותו כך כתב הרמב"ן בגטין.
